1ומעתה יש להבין דרך פרט בבחינת שרש אותיות המחשבה דבינה ותבונה ולאה כו’2בהיות מבואר בזהר בכמה דוכתי דאית מחשבה ואית מחשבה כו'3דהיינו בחינת מחשבה סתימאה דאריך אנפין ומחשבה הקדומה דאדם קדמון וכהאי גוונא4והענין הוא דהרצון נקרא גם כן בשם מחשבה בלשון הקודש5כמו כאשר חשב, כאשר רצה כידוע6כי הרצון מלובש מיד במחשבה שבמוח, על כן הרצון והמחשבה של הרצון אחד הוא, ונקרא המחשבה בשם רצון והרצון בשם מחשבה7כמו כאשר עלה ברצונו, היינו כשעלה במחשבתו כו'8ונקרא מחשבה סתימאה על שם בחינת ההעלם של הרצון, על כן המחשבה שבו הרצון הוא גם כן בהעלם וסתימות, ונקרא מחשבה סתימאה והוא בחינת אותיות הרצון הנזכר לעיל9אך הנה בחינת מחשבה הקדומה הוא מקדם לרצון הנעלם, והוא המקור לרצון הנעלם שנקרא רצון לרצון כו', וגם זה בחינת מחשבה הוא, שמלובש בו הרצון הקדום שקדם לכל רצון לרצון כמו שכתוב באות י"ז אבל נקרא בשם מחשבה הקדומה10וכך יובן עד רום המעלות, גם במחשבה דרצון הפשוט שבעצמות ממש הנזכר לעיל באות יו"ד.11והנה אנו רואים שהרצון הבא פתאום במוח, הוא בא בגידי המוח במחשבה פשוטה ולא מורכבת מאותיות כלל12כי באמת אין לרצון בחינת כלי כשאר האותיות כמו אור השכל בכלי המוח13אך בגידי המוח שנקרא נערוי"ן הדקין ביותר, שמהם כח התנועה וכח ההרגש באברים כידוע מתפשט כח ואור הרצון גם להיות האברים נשמעים לרצונו שבמוח14כמו לפשוט ידו ורגלו או לכווצם רק על פי הרצון שעולה במוח פתאום כידוע.15והנה יש מחשבה אחרת בבחינת אותיות המחשבה ממש16שהוא בא על ידי בחינת בינה והשגה תחלה, שנקרא מחשבה עיונית17כמו שאנו רואים בכל שכל וסברא, שהשכלתו יושג במוח בינה בלשון אידיש פאר שטאנד שבא מיד בעיון המחשבה הנקרא מחשבת שכל18והוא כח מחשבה עיונית להכיל כל עיון שכלי דוקא, שאין בו רצון כלל19ולא נקרא מחשבה זו בשם רצון כלל, להיותה אינה בגידי המוח כלל, רק במוח הבינה ממש20דהיינו בכלי ההשגה וההבנה של השכל עצמו, שם יש כלי להמחשבה עיונית לכל השגה שכלית21והוא בחינת מלכות דתבונה, דהיינו סוף מדריגת אור ההשגה בעצם המביא להשגה בענין הנבדל הנזכר לעיל באות ב'22משם נעשה כח מחשבת שכל הנזכר לעיל, כי תחלה באה אור השגת השכל גם בלא מחשבה עיונית עדיין הנקרא דער פאר נעמען אין פאר שטאנד אליין כו'23טרם שחושב אור ההשכלה בלבוש דמחשבה ועיון עדיין, אך מיד מתפשט המושג והמושכל במחשבה עיונית24וזהו בחינת מלכות דתבונה שלמעלה מבחינת אותיות המחשבה שנקרא לאה25וכידוע בענין דלית רבתי דאחד כו', שהוא בחינת מלכות דתבונה שמאחוריים דאימא כו', שמשם שרש התהוות המחשבה באותיות ממש כמו שכתוב במקום אחר26ובחינת ההשכלה עצמה המושגת בהשגה והבנה גם כן נקרא מחשבה27אך זהו בחינת התפשטות יש דאור החכמה הנקרא חש"ב מ"ה דחכמה28ויש בחינת פנימיות מחשבה דבינה דלא משתמע גם במחשבת שכל לבוא לכלל אותיות כלל במחשבה29והוא כמו בחינת עומק המושג, שלא נתפס גם בהשגה ומחשבה דבינה וכהאי גוונא30ונקרא מ״י דלא קיימא לשאלה כמו שכתוב במקום אחר ודי למבין.31וזהו אית מחשבה סתימאה שברצון הנזכר לעיל, ומחשבה עיונית דבינה הבאה לכלל בחינת אותיות דמחשבה ממש, שנקרא לאה כו'32וכל זה יש גם ברצון שלמעלה מן השכל33דהיינו בחינת בינה סתימאה דאריך אנפין, שהוא בחינת מחשבה נעלמת ברצון הנעלם, כמו שיש שכל וחכמה דאריך אנפין הנעלם מכל רעיון הנעלם, והוא בחינת חכמה סתימאה דאריך אנפין הנקרא טעם כמוס לרצון כידוע, כך יש בחינת בינה סתימאה כו'34והוא על דרך מה שאנו רואים ההפרש בין ב' מיני מחשבות הנזכר לעיל בגלוי35שהוא ברצון הבא בגלוי במוח, שיש רצון שבגידי המוח, שנקרא מחשבה סתימאה על שם ההעלם של זה הרצון שבמוח טרם שבא לחכמה ובינה כו'36ומחשבה עיונית, שהוא בחינת יש דאין דחכמה, עד שבא לכלל אותיות דמחשבה ממש37ולפי הנזכר לעיל באות ל"ח בשרש הראשון של האותיות דמחשבה בעצם הנפש ממש, הרי יש שרש לאותיות המחשבה דבינה גם כן בעצם הנפש38כמו שיש אורות לאותיות הרצון הבאים בגידי המוח וכהאי גוונא39רק שזה בא לבחינת גלוי לרצון, וזה בא לבחינת גלוי אותיות דבינה המושג בהשגת שכל40ואמנם הרי אנו רואים דמה שעולה ברצונו ומחשבתו הוא אשר בא עד בחינת אותיות המחשבה דבינה, שנמשך בחינת הרצון ומחשבה הנעלם במחשבה הגלויה דבינה41וזהו ענין אהי״ה אשר אהי״ה דהתגלות כתר הכללי דאריך אנפין בכתר הפרטי שהוא בבינה42וכידוע ומבואר במקום אחר בענין ועבד הלוי הוא, דהתגלות עתיק יומין בבינה דוקא43והוא ענין ג' קוצין דיו״ד כו' וכמו שכתוב במקום אחר באריכות ודי למבין
